Ho Chi Minh - Ku Chi Tunnel - Mekong Delta

הגענו להו צ'י מין הידועה גם כסייגון בטיסה מהויאן. בשדה התעופה כמעט אנסו אותנו לקחת מונית במחיר פי 3 מהמחיר רגיל.  כשלא הסכמנו, לא נתנו למוניות לעצור לידינו. בסופו של דבר היה פקק של מוניות והצלחנו להשתחל למונית. הגענו למלון ומיד רצינו לנסוע לבית חב"ד לאכול בצורה מסודרת. לרוע מזלנו המסעדה כבר הייתה לקראת סגירה והסתפקנו במרק וקפה בחדר.
הערב הוא ערב הכריסטמס.

 מה שאומר שמיליוני ויאטנמיים מגיעים למרכז העיר לאיזור כנסיית הנוטרדאם, בנין העירייה והמלונות הגדולים כדי לבלות, לאכול, ללבוש כובעים של סנטה קלאוס וקרני אייל.

המהומה גדולה. בקושי אפשר לחצות את הכבישים.

בגינות מוכרים עיתונים כדי לשבת עליהם ולאכול.

המשכנו לשוק הלילה Ben Thanh Market. קטן, מלא חולצות, מזכרות ודברי עור. כבר התחלנו להתעייף. חזרנו למלון דרך בניין העיריה, מולו ניצב פסלו של הוא צ'י מין ומזרקות המים הצבעוניות.

בבוקר נסענו למחילות קו צ'י (Ku Chi tunnel).
בדרך עברנו במפעל ייצור תמונות ע"י נכים שנולדו כך בעקבות החומרים הכימיים בהם השתמשה ארה"ב. התבליטים בציורים עשויים קליפות ביצים או צדפות מפוררות.

מחילות קוצ'י הן באורך 250 ק"מ. הן נבנו במשך עשרים שנה (1945-1965) ושימשו את חיילי ויאטנם במלחמותיהם נגד הצרפתים ואח"כ נגד האמריקאים וצבא הדרום.

במחילות התגוררו כ-6000 איש בשלושה מפלסים בעומק עד עשרה מטר. במחילות היו בונקרים למבצעים ולוחמת גרילה, מטבחים, חדרי מגורים וכביסה, חדרי עבודה וייצור מלכודות מחלקי פצצות אמריקאיות, סנדלים מצמיגים ואפודים ששימשו את החיילים.

מהמחילות יצאו פתחי איוורור מוסווים בגזעים של עצים. חיילי ארה"ב ניסו לאתר אותם בעזרת כלבים, אך הוויטקונג פיזרו שם צ'ילי לשבש את הריח ולהרחיק את הכלבים. כדי להיכנס למחילות ולצאת מאחורי האויב, נבנו פתחים צרים מאוד מוסווים בעלים.

מלכודות רבות פוזרו כדי לפגוע החיילים האויב. המלכודות היו עשויות ברובן מענפי במבוק חדים מאוד בתוך בורות, ששיפדו למעשה את מי שנפל במלכודת.אויץ'...

בכל הסיור יש בצורה ברורה תעמולה אנטי אמריקאית שלא נעים לשמוע, אך היא נובעת מתוך נקודת המבט של הויאטנמי שכועסים על האמריקאים שמתערבים להם בחיים.

את השבת בילינו בבית חבד שנמצא כ-25 דקות מהמלון שלנו. נהננו מהתפילות, מהאוירה, מהאוכל הרב והטעים, מהחלפת חוויות עם מטיילים אחרים ומדברי תורה של הרב ריסקין מפרנקפורט שהגיע לבקר את השליחים שהם קרובי משפחתו. גם קצת נחנו בין לבין.
במוצ"ש יצאנו קצת לקניות ב-Saigon Square שנסגר כבר ב-8 ובשוק הלילה. לקינוח אכלנו גלידה גדולה ב-Haggen Daz.

ביום ראשון יצאנו לטיול של יומיים באיזור הדלתא של המקונג. אורכו של המקונג כ-4500 ק"מ והוא מתחיל בטיבט עובר דרך סין, מיאנמר, תאילנד, לאוס בקמבודיה ונשפך לאוקיינוס מויאטנם. אדמות דלתת המקונג עשירה באורז, עצי קוקוס, לונגן ומנגו. למקונג 9 זרועות עיקריות ולכן הוא נקרא גם נהר הדרקון.
התחלנו בנסיעה של שעה וחצי דרך נוף של שדות אורז ל-My Tho העיר הצפונית ביותר בדלתא. ביקרנו בפגודת וין טראנג. חזיתו של המקדש מעוטרת בפספסים משברים של כלי קרמיקה.

ראינו שם גם פסלי בודהה ענקיים.

המשכנו לגדת נהר המקונג ושטנו שם בסירת נהר לעבר האי Tortoise. בדרך ראינו חוות וכפרים של דייגים וחקלאים.

אכלנו צהריים ב-Orchard Garden שנמצא בתוך מטעים של פומלות וקוקוס.

ממשיכים בסירת נהר לעבר An Khanh שם ראינו כיצד מייצרים ממתקים מקוקוס. לוקחים קוקוס שכבר התייבש קצת, מקלפים אותו ומוציאים את פרי הקוקוס מהשיכבה הפנימית.

אחכ טוחנים אותנו במטחנה.

מעבירים לבישול של 45 דקות.

לאחר שמתקרר קצת, עושים רצועות של קוקוס וחותכים לקוביות.

נתנו לנו גם לטעום משיכר קוקוס ויין קוקוס. שניה לפני שאני טועם מהיין, אני שואל ממה בדיוק עשוי היין, וכמעט מקיא מהתשובה, קוקוס ונחש... Snake Wine...

מצטלמים עם נחש גדול

ומתרשמים מהמזכרות והבובות שעשויות מקליפות אגוזי קוקוס.

עוברים לסירות קטנות בנהר הצר ומלא בעצים שסוככים על המים.

הפעם מגיעים לתחנה של דבש ודונג דבורים.

מסבירים כיצד נעשה הדבש, מהו מזון המלכות ומה הסגולות הרפואיות והקוסמטיות שלו. לסיום צופים במעין "כוכב נולד" של שלושה זמרים ששרים בויאטנמית שירים על סייגון.

משם אנחנו נוסעים 3 שעות נוספות לעבר העיר Can Tho, שהיא העיר הגדולה בדלתא.

השכמה מוקדמת...מתחילים לטייל ב-6:30. ברחובות כבר יושבים מוכרי הפירות ומחכים לקונים. ארוחתבוקר מוגשת למשכימים.

שטים לעבר השוק הצף. בדרך רואים את החיים בנהר. בתים צפים על המים, בתי כלונסאות, כביסה ורחצה בנהר.

בשוק הצף יש סירות קטנות שנצמדות אל הסירות ומציעות למכור פירות ושתיה.

סירות גדולות יותר מוכרות כמות גדולה של פירות וירקות שונים. לכל סירה מוט גבוה שעליו תלוי הפרי או הירק שהם מוכרים.

ממשיכים לאחד הכפרים לראות כיצד מכינים נודלס. מערבבים 70% אורז עם 30% טפיוקה וטוחנים יחד. מוסיפים קצת מים ויוצרים בלילה. את הבלילה מאדים כדקה על בד מתוח מעל סיר מים רותח שעומד על תנור שמוסק בקליפות אורז.

מורידים את נייר האורז לייבוש.

חותכים את נייר האורז לרצועת נודלס דקות ואוספים אותם ביד.

את הנודלס ניתן לטגן למעין פיצה ויאטנמית עבה בסיר שמן עמוק ורותח במשך דקה. מוסיפים צ'ילי או כל תוספת אחרת.

כעת התלבטות קשה בין שתי ברירות. האחת לרכוב על אופניים במשך שעה. השנייה לעשות סיור ברגל, ולטעום מעדנים מעכברושים, צפרדעים ונחשים. לאחר התלבטות רבה החלטנו לבחור באופניים.

בדרך עברנו בחורשה של עצי פיקוס ששורשיהם יוצאים מהאדמה ומתפתלים כמו זרועות תמנון. במקום זה התמקמו חיילי הוויטקונג ויצאו לפגוע בצבא ארה"ב ששט על הנהר. האמריקאים הפציצו את המקום וחלק מהחורשה נהרס. במקום יש מקדש קטן ולוח הנצחה.

רכבנו במשך שעה במסלול סלול לאורך הנהר, מזכיר קצת את קיבוץ דפנה, אך המטעים הם של בננות, מנגו וקוקוס.לסיום קינחנו בשיק פירות טרופיים.

חזרנו ל-Can Tho ונסענו חזרה לסייגון באוטובוס במשך 5 שעות.

הפרק הבא והאחרון יהיה במקדשי אנגקור בקמבודיה.