שני דברים בולטים מאפיינים את הנוי, אופנועים ואוכל. כאשר שניהם נפגשים ברובע העתיק, מתקבל אזור צפוף, מעניין, הומה אדם, ריחני, שאפשר ללכת בו שעות.
בהנוי כ-9 מליון איש. רובם גרים מחוץ למרכז העיר ומגיעים אליה כדי לעבוד במסחר.
7:30 בבוקר, הרובע העתיק כבר מלא אופנועים. המסעדות הרבות מלאות אנשים שאוכלים את ארוחת הבוקר, מרק נודלס ובשר.
מסתבר שהם אוכלים שם שלוש ארוחות ביום. הסיבות לכך הן, שגם האוכל הביתי לא מגיע לטעם של האוכל במסעדות, וגם שהיות והם גרים רחוק מהעבודה, הדרך לוקחת להם הרבה זמן, כך שאין להם זמן לאכול בבית והם אוכלים במסעדות שבעיר. בסופי שבוע יותר משפחות אוכלות בבית. הגברים המבוגרים נשארים כל היום האיזורי המסעדות בחוסר מעש. אלו שאריות של המימשל המלוכני עד 1968, בו רק הנשים עבדו. כיום לנשים יש שויון זכויות, ומעמדם במשפחה לעיתים יותר מוערך היות והן גם עובדות וגם מגדלות את הילדים.
הבתים בהנוי צרים, נמוכים הארוכים. נמוכים כי בזמן שלטון המלכים אסור היה לבנות בתים גבוהים מהפגודה המלכותית. צרים, היות והארנונה או שכירת שטח האדמה גבוה מאוד. ארוכים, מסיבות של איוורור. בקיץ פותחים את הדלתות בשני צדי הבית, כדי שתהיה זרימת אויר. חדרי השינה ממוקמים במרכז הבית, הרחק מהדפנות החמות.
התקופה היא ערב הכריסטמס, השווקים נצבעים באדום של סנטה קלאוס ובעצי אשוח.
בהנוי שוק יום גדול עמוס לעייפה בסחורות. זהו שוק דונג סואן. לא אהבנו..הצפיפות גדולה והמוכרים והקונים דוחפים כל מי שעומד בדרכם במעברים. המחירים לא כל כך אטרקטיביים וכמעט לא נתונים למיקוח. המוכרים נראים משועממים ולא מנסים לצוד ולשכנע קונים פוטנציאליים.
לעומת זה, שוק הלילה נחמד מאוד. במרכזו של רחוב Hang Ngang. הרבה תיירים. הרבה מזכרות, כלים בסגנון ויאטנמי, מנורות, אגרטלים, בגדים, ועוד. מומלץ ביותר. שוק הלילה מתחיל מאגם Hoan Kiem שם מתכנסים בערבים אלפי תיירים המקומיים לטייל סביב האגם, להצטלם על הגשר האדום המוביל לפגודה ולמקדש שבאמצע האגם, לשתות ולשמוח.
המלון שלנו היה מרוחק כ-4 ק"מ מהרובע העתיק, קרוב לבית חב"ד.
התחלנו את טיולינו בפגודת Tran Quoc הנמצאת בין האגמים Ho Tay - האגם המערבי, ו-Truc Bach - אגם המשי הלבן. זו הפגודה העתיקה ביותר בעיר. היא הועברה למקומה הנוכחי במאה ה-17.
ביציאה משם, אנחנו מתנסים בסחיבת מוט עם דליי פירות.
משם המשכנו לגנים הבוטניים בהם שני אגמים ושפע של צמחייה ירוקה ותערוכה קבועה של פסלים.
ביום שישי רוב המוזיאונים והאתרים המנציחים את הו צ'י מין סגורים, אז הלכנו לראות את פגודת העמוד הסמוכה למוזיאון הו צ'ין מין. הפגודה נבנתה במאה ה-11 והיא ניצבת על אבן העולה מתוך בריכה של פרחי לוטוס.
משם לקחנו סיקלו (טוק טוק עם אופניים) לשוק דונג סואן, כמו שכתבתי למעלה, לא התלהבנו וחזרנו למלון להתארגן לשבת.
השבת בבית חב"ד הסמוך למלון היתה נהדרת. פגשנו תרמילאים, אנשי עסקים ועוד כמה תיירים והחלפנו חוויות. האוכל היה טעים, האווירה שבתית וכמובן המנוחה הייתה טובה. במוצ"ש נסענו לשוק הלילה שכאמור היה נחמד מאוד.
בהנוי כ-9 מליון איש. רובם גרים מחוץ למרכז העיר ומגיעים אליה כדי לעבוד במסחר.
7:30 בבוקר, הרובע העתיק כבר מלא אופנועים. המסעדות הרבות מלאות אנשים שאוכלים את ארוחת הבוקר, מרק נודלס ובשר.
מסתבר שהם אוכלים שם שלוש ארוחות ביום. הסיבות לכך הן, שגם האוכל הביתי לא מגיע לטעם של האוכל במסעדות, וגם שהיות והם גרים רחוק מהעבודה, הדרך לוקחת להם הרבה זמן, כך שאין להם זמן לאכול בבית והם אוכלים במסעדות שבעיר. בסופי שבוע יותר משפחות אוכלות בבית. הגברים המבוגרים נשארים כל היום האיזורי המסעדות בחוסר מעש. אלו שאריות של המימשל המלוכני עד 1968, בו רק הנשים עבדו. כיום לנשים יש שויון זכויות, ומעמדם במשפחה לעיתים יותר מוערך היות והן גם עובדות וגם מגדלות את הילדים.
הבתים בהנוי צרים, נמוכים הארוכים. נמוכים כי בזמן שלטון המלכים אסור היה לבנות בתים גבוהים מהפגודה המלכותית. צרים, היות והארנונה או שכירת שטח האדמה גבוה מאוד. ארוכים, מסיבות של איוורור. בקיץ פותחים את הדלתות בשני צדי הבית, כדי שתהיה זרימת אויר. חדרי השינה ממוקמים במרכז הבית, הרחק מהדפנות החמות.
התקופה היא ערב הכריסטמס, השווקים נצבעים באדום של סנטה קלאוס ובעצי אשוח.
בהנוי שוק יום גדול עמוס לעייפה בסחורות. זהו שוק דונג סואן. לא אהבנו..הצפיפות גדולה והמוכרים והקונים דוחפים כל מי שעומד בדרכם במעברים. המחירים לא כל כך אטרקטיביים וכמעט לא נתונים למיקוח. המוכרים נראים משועממים ולא מנסים לצוד ולשכנע קונים פוטנציאליים.
לעומת זה, שוק הלילה נחמד מאוד. במרכזו של רחוב Hang Ngang. הרבה תיירים. הרבה מזכרות, כלים בסגנון ויאטנמי, מנורות, אגרטלים, בגדים, ועוד. מומלץ ביותר. שוק הלילה מתחיל מאגם Hoan Kiem שם מתכנסים בערבים אלפי תיירים המקומיים לטייל סביב האגם, להצטלם על הגשר האדום המוביל לפגודה ולמקדש שבאמצע האגם, לשתות ולשמוח.
המלון שלנו היה מרוחק כ-4 ק"מ מהרובע העתיק, קרוב לבית חב"ד.
התחלנו את טיולינו בפגודת Tran Quoc הנמצאת בין האגמים Ho Tay - האגם המערבי, ו-Truc Bach - אגם המשי הלבן. זו הפגודה העתיקה ביותר בעיר. היא הועברה למקומה הנוכחי במאה ה-17.
ביציאה משם, אנחנו מתנסים בסחיבת מוט עם דליי פירות.
משם המשכנו לגנים הבוטניים בהם שני אגמים ושפע של צמחייה ירוקה ותערוכה קבועה של פסלים.
ביום שישי רוב המוזיאונים והאתרים המנציחים את הו צ'י מין סגורים, אז הלכנו לראות את פגודת העמוד הסמוכה למוזיאון הו צ'ין מין. הפגודה נבנתה במאה ה-11 והיא ניצבת על אבן העולה מתוך בריכה של פרחי לוטוס.
משם לקחנו סיקלו (טוק טוק עם אופניים) לשוק דונג סואן, כמו שכתבתי למעלה, לא התלהבנו וחזרנו למלון להתארגן לשבת.
השבת בבית חב"ד הסמוך למלון היתה נהדרת. פגשנו תרמילאים, אנשי עסקים ועוד כמה תיירים והחלפנו חוויות. האוכל היה טעים, האווירה שבתית וכמובן המנוחה הייתה טובה. במוצ"ש נסענו לשוק הלילה שכאמור היה נחמד מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה