הגענו לקמבודיה לפרק האחרון בטיולנו. העיר הבירה של קמבודיה היא פנום פן, אבל סיאם ריפ היא עיר המקדשים, הבירה העתיקה, ומושכת את רוב התיירים. בקמבודיה כ-15 מיליון תושבים. המדינה סבלה מלחמות ארוכות שגרמו לאבידות רבות, לפגיעה בכלכלה, בתשתיות, במקדשים. המדינה ענייה מאוד ונתמכת ע"י המעצמות הגדולות. מיסים החלו לגבות רק בשנים האחרונות. אין הרבה השקעה בתשתיות. הכבישים ברובם משובשים ותאורת הרחוב חלשה. אין זכויות סוציאליות, הרפואה המעטה והלא מקצועית מאוד יקרה. רוב האנשים לא משתמשים בה וכך תוחלת החיים היא רק 60 שנה. יחד עם זה, האנשים חביבים מאוד. התושבים מתפרנסים בייחוד מעבודה חקלאית בשדות האורז והפירות הטרופיים ומתיירות. הבתים, ברובם, בנויים על כלונסאות, כאשר מעליהם חדר אחד גדול ללינה. הקירות והגג בנויים מסכך של ענפי קוקוס וחדירים לגשם. עיקר החיים מתנהלים מתחת לרצפת הביקתה.
השם סיאם ריפ הוא תבוסת סיאם (תאילנד) והוא ניתן לעיר בסוף המאה ה-16 לאחר הסגת הצבא התאילנדי ששלט במקום במשך 200 שנה והרס חלק מהמקדשים.
בסיאם ריפ מקדשים רבים. רובם הינדים אם כי מאוחר יותר נוספו להם סממנים בודהיסטיים עם קבלת הדת הבודהיסטית כדת הראשית. המקדשים נבנו והוקדשו לכבוד האלים ההינדיים שיווה (האל ההורס את הרע בעולם), וישנו (האל המגן) או ברהמא (האל היוצר). פעמים רבות הדמות המובילה היא בעל החיים שכל אחד מהאלים האלה רוכב עליו עפ"י המיתולוגיה ההינדית (שור, נשר, ברבור בהתאמה). בד"כ נוספו גם הרבה דמויות של רקדניות שמימיות (אפסארות).
כל מלך שהחשיב את עצמו בנה לו ארמון מפואר. המקדשים נבנו בין המאה ה-10 למאה ה-14. חלקם שופצו מאוחר יותר. המקדשים עמדו בשיממונם מהביזה התאילנדית במאה ה-15 במשך כמה מאות שנים והתכסו בג'ונגלים. רק לפני כמאה שנה הם התגלו, נחשפו, וחלקם שופץ במימון מדינות זרות. כנראה שיש עוד מקדשים חבויים בג'ונגלים שטרם התגלו.
רוב המקדשים היו מוקפים באגמים ותעלות מים להגנה. כיום המים מועטים ומלוכלכים מאוד. המקומיים עוסקים בניקוי הנחלים.
את היום הראשון התחלנו ב-Kulen Mountain המרוחק כ-70 ק"מ מסיאם ריפ.
ראינו במקום טקס תפילה וברכות וענידת קמעות (סרט אדום כמו אצל המקובלים שלנו...) ע"י נזיר בודהיסטי.
ההר והנהר במקום מקודשים להינדים שבנו כ-1000 דגמי לינגה (או לינגאם) בתוך המים ולכן נקרא גם נהר אלף הלינגות.
ה"לינגה" מציין את הזכר ויחד עם ה"יוני" (בד"כ בסיס עגול או מרובע מאבן) שהוא הנקבה מייצג את האל שיווה.
משם המשכנו למקדש הינדי מעוטר בפסלים של אותן חיות שהאלים ההינדים רוכבים עליהם, ופסלי האלים מרובי הזרועות.
בהמשך ירדנו למפל יפה כאשר בדרך עברנו בכפר של הינדים. גם פה הבתים הדלים בנויים על כלונסאות ולמעשה רוב החיים, בישול, אפיה, כביסה, משחק מתנהל מתחת לבית.
המפל בגובה 30 מטר מושך מטיילים רבים. על שפת הבריכה פינות צילום מקושטות פרחים (עלות של 1 דולר). מקום נפלא לארוחת צהריים.
מעל המפל יש לינגות נוספות במים, וסככות לארוחת צהריים ומנוחה של המסעדות המקומיות.
את היום השני התחלנו מוקדם בשעה 5:00 כדי לצפות בזריחה מעל מקדש אנגקור וואט
משם נסענו למקדש Ta Prohm בו צולם הסרט Tomb Raider. זהו מקדש בו העצים משתלטים על המקדשים ופורצים מתוך החומות והבניינים כדי לצמוח לגובה של עשרות מטרים.
המקדש הבודהיסטי נבנה בשנת 1186 ע"י המלך ג'אימבארמן והוקדש לאמא שלו. היו בו כ-600 תבליטים של רקדנים והיה צריך כ-80,000 איש כדי לתחזק אותו.
זהו האולם בו צולם טומב ריידר
פסלון מסתתר בתוך עץ
"קפצנו" למלון לארוחת בוקר וחזרנו לביקור במיתחם אנגקור ואט והעיר אנגקור טום.
אנגקור וואט או המונומנט הדתי הגדול בעולם, משמעו: "העיר שהיא מקדש". המתחם נבנה במאה ה-12 ע"י המלך סוריוורמאן השני והוקדש לאל וישנו "מגן הבריאה". במרכז המבנה ניצב מקדש בעל חמישה מגדלים המעוצב כפרח הלוטוס וממיצג את הר מרו - משכנם של האלים ההינדיים ומרכז הייקום.
נכנסנו למקדש מכוון מזרח.
בכניסה מקדש ראשון של קבלת פנים. הגלריה הארוכה (מסדרון ארוך) מעוטרת בסיפורים ממסעותיו של המלך.
מסביב למקדש הראשי יש תעלת מים, שכעת יבשה.
משפחת המלוכה היא היחידה שיכלה לעלות למפלס העליון. לאחר 45 דקות בתור גם אנחנו טיפסנו לשם.
מלמעלה ניבט נוף של כל מיתחם האנגקור וואט.
יצאנו מצידו המערבי של המתחם.
נסענו לעיר העתיקה אנגקור תום. העיר נוסדה במאה ה-12 ע"י המלך ג'יוורמאן ה-7. משמעות שמה הוא "העיר הגדולה" של ממלכת קמר. העיר מוגנת בחומות גבוהות בגובה של 8 מטר ובאורך של כ-12 ק"מ. כמליון איש חיו בתחומי העיר.
נכנסו דרך טרסת הפילים לעבר ארמון המקדש המלכותי (פימאנגאס). טרסת הפילים באורך של 300 מטרים ועליה נערכו מצעדים צבאיים תחת עינו הפקוחה של המלך שישב מעל הטרסה.
סיבוב קצר בארמון-המקדש המלכותי שנבנה במאה ה-10 ע"י המלך רג'נדרוומאן ה-2. זהו מקדש הינדי המוכר גם בשם "המקדש השמימי".
ומגיעים לגולת הכותרת של העיר (לטעמי) והוא מקדש הבאיון. הוא מעוצב כפרמידה ובעל שני מאפיינים מרשימים: הפנים הענקיות והמחייכות המעטרות את מגדליו, התבליטים המרתקים המתנוססים על הגלריות הרבות שלו.
יצאנו מהעיר מהשער הדרומי, מתרשמים מהפסלים לאורך דרך הגישה לעיר ומההשתקפויות באגם הסובב את העיר.
ביום השלישי והאחרון במסעינו אנחנו נוסעים אל השוק הצף ב-Kopung Pluk.
בדרך אנחנו עוברים שדות אורז ולצידן פרות רזות וכחושות שמייד מזכירות את חלום פרעה.
השייט אל השוק עובר דרך הכפר הממוקם מעל הנהר. מחיר השייט קצת גבוה (20 דולר לאדם) ורובו מיועד לתרומה לקהילה. בכפר כ-700 משפחות. הגענו בתקופה שמפלס המים נמוך ולכן הבתים נראים גבוהים באויר מעל המים.
בתקופת הגשמים, מפלס המים עולה ב-8 מטר ומגיע עד 1-2 מטרים מרצפות הבתים. הבתים בנויים על כלונסאות כולל מבני הציבור (משטרה, בית ספר).
גם מקדש יפה יש בכפר.
הבתים הצפים עוברים למעלה הנהר בתקופת הגשמים.
בדרך עוברים יערות נטועים בתוך המים.
יוצאים מהנהר לאגם Tonle Sap. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה.
מספר סירות דייגים עוסקות בדייג.
אנחנו עוברים לסירת קאנו ושטים בין העצים.
מדי פעם חוברות אלינו סירות לממכר פירות, שתיה ומזכרות.
עוצרים לארוחת פירות ושתיה על אחת המסעדות הצפות ומשחקים עם אור וצל.
המקדש האחרון בו ביקרנו הוא Beng
Mealea המרוחק 60 ק"מ מסיאם ריפ. זהו מקדש הרוס, אבוד בג'ונגל שטרם שוחזר. המקדש נבנה במאה ה-11 ע"י המלך סוריוורמאן השני (שבנה את אנגקור וואט). איזור המקדש היה זרוע בשדות מוקשים שנוקו במימון ממשלת גרמניה. הליכה במקדש בין ההריסות והעצים והשורשים שבקעו מהם עם השנים מזכירה את הסרטים של אינדיאנה ג'ונס (שלא הוסרטו כאן) והמשחק Temple Run. הסרט הצרפתי Two Brother דווקא כן הוסרט כאן.
את פנינו קידם נחש בעל 5 ראשים.
משוטטים בין ההריסות. הרשויות גידרו את השבילים בגלל סכנת התמוטטות ונפילות. אך תיירים רבים מטפסים על ההריסות כדי להצטלם ומדי פעם קורות שם תאונות ופציעות קשות. יש קסם בשיטוט בין ההריסות וניחוש כיצד היה נראה המקדש בתפארתו.
בדרך חזרה עברנו דרך הכפרים המקומיים שחוסים בצל הג'ונגל. הייתי חייב לעצור ולצלם...
ערימת המוץ מגידולי האורז המשמשת להאכלת הבהמות
טרקטור נוסח קמבודיה. מנוע קטן שמשמש למשאית, מחרשה, שאיבה או כל פעולה ממוכנת אחרת על פי הצורך
השם סיאם ריפ הוא תבוסת סיאם (תאילנד) והוא ניתן לעיר בסוף המאה ה-16 לאחר הסגת הצבא התאילנדי ששלט במקום במשך 200 שנה והרס חלק מהמקדשים.
בסיאם ריפ מקדשים רבים. רובם הינדים אם כי מאוחר יותר נוספו להם סממנים בודהיסטיים עם קבלת הדת הבודהיסטית כדת הראשית. המקדשים נבנו והוקדשו לכבוד האלים ההינדיים שיווה (האל ההורס את הרע בעולם), וישנו (האל המגן) או ברהמא (האל היוצר). פעמים רבות הדמות המובילה היא בעל החיים שכל אחד מהאלים האלה רוכב עליו עפ"י המיתולוגיה ההינדית (שור, נשר, ברבור בהתאמה). בד"כ נוספו גם הרבה דמויות של רקדניות שמימיות (אפסארות).
כל מלך שהחשיב את עצמו בנה לו ארמון מפואר. המקדשים נבנו בין המאה ה-10 למאה ה-14. חלקם שופצו מאוחר יותר. המקדשים עמדו בשיממונם מהביזה התאילנדית במאה ה-15 במשך כמה מאות שנים והתכסו בג'ונגלים. רק לפני כמאה שנה הם התגלו, נחשפו, וחלקם שופץ במימון מדינות זרות. כנראה שיש עוד מקדשים חבויים בג'ונגלים שטרם התגלו.
רוב המקדשים היו מוקפים באגמים ותעלות מים להגנה. כיום המים מועטים ומלוכלכים מאוד. המקומיים עוסקים בניקוי הנחלים.
את היום הראשון התחלנו ב-Kulen Mountain המרוחק כ-70 ק"מ מסיאם ריפ.
ראינו במקום טקס תפילה וברכות וענידת קמעות (סרט אדום כמו אצל המקובלים שלנו...) ע"י נזיר בודהיסטי.
ההר והנהר במקום מקודשים להינדים שבנו כ-1000 דגמי לינגה (או לינגאם) בתוך המים ולכן נקרא גם נהר אלף הלינגות.
ה"לינגה" מציין את הזכר ויחד עם ה"יוני" (בד"כ בסיס עגול או מרובע מאבן) שהוא הנקבה מייצג את האל שיווה.
משם המשכנו למקדש הינדי מעוטר בפסלים של אותן חיות שהאלים ההינדים רוכבים עליהם, ופסלי האלים מרובי הזרועות.
בהמשך ירדנו למפל יפה כאשר בדרך עברנו בכפר של הינדים. גם פה הבתים הדלים בנויים על כלונסאות ולמעשה רוב החיים, בישול, אפיה, כביסה, משחק מתנהל מתחת לבית.
המפל בגובה 30 מטר מושך מטיילים רבים. על שפת הבריכה פינות צילום מקושטות פרחים (עלות של 1 דולר). מקום נפלא לארוחת צהריים.
מעל המפל יש לינגות נוספות במים, וסככות לארוחת צהריים ומנוחה של המסעדות המקומיות.
אחה"צ נסענו למקדש פנום באקנג. זהו המקדש הראשון שנבנה באזור בשנת 910 לכבוד האל שיווה. רוב 109 המגדלים שהקיפו אותו בעבר נהרסו. ניתן לראות את פסלי האריות הניצבים מצידי הכניסה למקדש.
לקראת שקיעה טיפסנו לקומה השלישית של המקדש. מאות אנשים התקבצו שם כדי לתפוס מקום לצילום השקיעה.
בערב הסתובבנו בשווקי הלילה ורחוב הפאבים התוססים ומלאי תיירים, ולסיום Foot Massage במחיר מצחיק של 3 דולר.
משם נסענו למקדש Ta Prohm בו צולם הסרט Tomb Raider. זהו מקדש בו העצים משתלטים על המקדשים ופורצים מתוך החומות והבניינים כדי לצמוח לגובה של עשרות מטרים.
זהו האולם בו צולם טומב ריידר
פסלון מסתתר בתוך עץ
וגם תנין קטן מגולף בקיר
"קפצנו" למלון לארוחת בוקר וחזרנו לביקור במיתחם אנגקור ואט והעיר אנגקור טום.
אנגקור וואט או המונומנט הדתי הגדול בעולם, משמעו: "העיר שהיא מקדש". המתחם נבנה במאה ה-12 ע"י המלך סוריוורמאן השני והוקדש לאל וישנו "מגן הבריאה". במרכז המבנה ניצב מקדש בעל חמישה מגדלים המעוצב כפרח הלוטוס וממיצג את הר מרו - משכנם של האלים ההינדיים ומרכז הייקום.
נכנסנו למקדש מכוון מזרח.
בכניסה מקדש ראשון של קבלת פנים. הגלריה הארוכה (מסדרון ארוך) מעוטרת בסיפורים ממסעותיו של המלך.
מסביב למקדש הראשי יש תעלת מים, שכעת יבשה.
משפחת המלוכה היא היחידה שיכלה לעלות למפלס העליון. לאחר 45 דקות בתור גם אנחנו טיפסנו לשם.
יצאנו מצידו המערבי של המתחם.
נסענו לעיר העתיקה אנגקור תום. העיר נוסדה במאה ה-12 ע"י המלך ג'יוורמאן ה-7. משמעות שמה הוא "העיר הגדולה" של ממלכת קמר. העיר מוגנת בחומות גבוהות בגובה של 8 מטר ובאורך של כ-12 ק"מ. כמליון איש חיו בתחומי העיר.
נכנסו דרך טרסת הפילים לעבר ארמון המקדש המלכותי (פימאנגאס). טרסת הפילים באורך של 300 מטרים ועליה נערכו מצעדים צבאיים תחת עינו הפקוחה של המלך שישב מעל הטרסה.
סיבוב קצר בארמון-המקדש המלכותי שנבנה במאה ה-10 ע"י המלך רג'נדרוומאן ה-2. זהו מקדש הינדי המוכר גם בשם "המקדש השמימי".
ומגיעים לגולת הכותרת של העיר (לטעמי) והוא מקדש הבאיון. הוא מעוצב כפרמידה ובעל שני מאפיינים מרשימים: הפנים הענקיות והמחייכות המעטרות את מגדליו, התבליטים המרתקים המתנוססים על הגלריות הרבות שלו.
יצאנו מהעיר מהשער הדרומי, מתרשמים מהפסלים לאורך דרך הגישה לעיר ומההשתקפויות באגם הסובב את העיר.
ביום השלישי והאחרון במסעינו אנחנו נוסעים אל השוק הצף ב-Kopung Pluk.
בדרך אנחנו עוברים שדות אורז ולצידן פרות רזות וכחושות שמייד מזכירות את חלום פרעה.
השייט אל השוק עובר דרך הכפר הממוקם מעל הנהר. מחיר השייט קצת גבוה (20 דולר לאדם) ורובו מיועד לתרומה לקהילה. בכפר כ-700 משפחות. הגענו בתקופה שמפלס המים נמוך ולכן הבתים נראים גבוהים באויר מעל המים.
בתקופת הגשמים, מפלס המים עולה ב-8 מטר ומגיע עד 1-2 מטרים מרצפות הבתים. הבתים בנויים על כלונסאות כולל מבני הציבור (משטרה, בית ספר).
גם מקדש יפה יש בכפר.
הבתים הצפים עוברים למעלה הנהר בתקופת הגשמים.
בדרך עוברים יערות נטועים בתוך המים.
יוצאים מהנהר לאגם Tonle Sap. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה.
מספר סירות דייגים עוסקות בדייג.
אנחנו עוברים לסירת קאנו ושטים בין העצים.
מדי פעם חוברות אלינו סירות לממכר פירות, שתיה ומזכרות.
את פנינו קידם נחש בעל 5 ראשים.
משוטטים בין ההריסות. הרשויות גידרו את השבילים בגלל סכנת התמוטטות ונפילות. אך תיירים רבים מטפסים על ההריסות כדי להצטלם ומדי פעם קורות שם תאונות ופציעות קשות. יש קסם בשיטוט בין ההריסות וניחוש כיצד היה נראה המקדש בתפארתו.
בדרך חזרה עברנו דרך הכפרים המקומיים שחוסים בצל הג'ונגל. הייתי חייב לעצור ולצלם...
ערימת המוץ מגידולי האורז המשמשת להאכלת הבהמות
טרקטור נוסח קמבודיה. מנוע קטן שמשמש למשאית, מחרשה, שאיבה או כל פעולה ממוכנת אחרת על פי הצורך
זהו, סיימנו את מסענו הנהדר בויאטנם וקמבודיה. מתקלחים במלון וטסים חזרה לארץ.
וואו זה היה טיול ממש יפה!! תמונות מקסימות!
השבמחקקשה לזכור את כל המקומות שבהם הייתם. כל אחת מהתמןנות מסקרנת.התמונות בודאי אומרות לכם הרבה יותר מאשר למי שלא היה שם
השבמחק